לשצינסקי נ' דר נופית בע"מ ואח'

פסק דין

א. מבוא:

1.זו תביעה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה אשר נטען כי גרמו גם לירידת ערך בדירה. מדובר בדירה אשר נבנתה על ידי הנתבעת מס' 1 (להלן: "החברה הקבלנית") שהנתבעים 2 ו-3 הינם בעלי מניותיה ונושאי משרה בה.

כן נתבע פיצוי בגין העובדה כי החניה שנמסרה לשימושה האישי של התובעת ביחד עם הדירה שונה מהחניה שהוסכם בין הצדדים כי תימסר לשימושה של התובעת ופחותה בערכה.

2.התביעה המקורית הוגשה ביום 8/7/07 על ידי התובעת, שהיא אישה מבוגרת, אשר מעולם לא התגוררה, על פי עדותה, בדירה, נשוא התביעה.

בתביעה המקורית עתרה התובעת לחייב 4 נתבעים: החברה הקבלנית, שני בעלי מניותיה ועורך דינה לשלם לה סך של 90,000 ₪, נכון ליום הגשת התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ובצירוף הוצאות ושכר טרחת עו"ד. סכום התביעה נקבע, עפ"י האמור בכתב התביעה, מטעמי אגרה, בעוד שעפ"י חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה נזקי התובעת הם למעלה מסך של 180,000 ₪.

3.בתביעה נטען כי ביום 29.1.08 נחתם בין התובעת מחד והחברה הקבלנית מנגד הסכם קומבינציה על פיו התחייבה החברה הקבלנית לבנות עבור התובעת דירת מגורים בת 4 חדרים לרבות חניה שסומנה לטענת התובעת בתוכניות שהיוו חלק בלתי נפרד מההסכם בין הצדדים. הדירה עתידה היתה להבנות בבניין ברח' רמז 5 בקרית אתא (להלן: "הדירה").

4.עוד נטען כי נתבעים 2 ו-3 ערבו לקיום התחייבויות החברה הקבלנית כלפי התובעת והנתבע מס' 4 היה עורך הדין אשר טיפל בעיסקה מטעם התובעת והחברה הקבלנית ברשום הבית המשותף.

5.התובעת טענה כי לאחר שקיבלה החזקה בדירה נתגלו בדירה פגמים, חוסרים וליקויים כאמור בחוות הדעת מיום 19/9/06 שצורפה לכתב התביעה.

עוד נטען כי החניה שהוצמדה לדירתה של התובעת שונה מהחניה שהוסכם עליה כאמור בתשריט שצורף להסכם.

נטען כי בגין הפגמים והחלפת החניה נגרמה לדירתה של התובעת ירידת ערך עפ"י חוות דעת שמאי בסך השווה בשקלים ל-10,650$.

עילת התביעה נגד הנתבעים בכתב התביעה היתה עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה. עוד נטען כי נתבעים 2 ו-3 חייבים לפצות התובעת מכוח ערבותם האישית כלפיה.

6.בכתב ההגנה דחו הנתבעים כל טענות התובעת וטענו כי התביעה קנטרנית והסכומים האמורים בה מנופחים.

נטען כי התביעה הוגשה רק משום שכשלו המאמצים בין הצדדים להסדיר תשלום פיצוי בגין טענות התובעת בנוגע לחניה.

לחיזוק טענותיהם הציגו הנתבעים חוות דעת נגדיות אשר הוצגו גם בפני התובעת, בתה, חתנה ועורכי דינה במסגרת המשא ומתן שנוהל בין הצדדים במטרה לחסוך הגשת ההליכים בתיק זה. בחוות דעת אלו נסתרו לדעת הנתבעים טענות מומחה התובעת ונמצאו רק ליקויים זניחים בדירה שניתנים לתיקון ומקורם לא ברור.

7.עוד טענו הנתבעים כי התובעת היתה אדישה לגמרי בנוגע למחסן ולחניה שיוצמדו לדירתה ובפועל שינו הצדדים בדרך של התנהגות המוסכם ביניהם והיתירו לחברה הקבלנית לבחור החניה והמחסן שיוצמדו.

עוד נטען כי אין כל הבדל בין ערך החניה שהוצמדה לדירת התובעת בפועל וערך החניה שנטען כי הוסכם שתוצמד לדירת התובעת.

8.הנתבעים טענו כי היה ויימצאו ליקויים בדירת התובעת, הם עומדים על זכותם לתקן הליקויים וכי פרט לתיקון ליקויים קיימים לא זכאית התובעת לסעד כלשהו.

ב. ההליכים:

1.בקשות מקדמיות של הנתבע 4 כי התביעה נגדו תימחק בשל העדר יריבות נדחו ובישיבת קדם משפט ראשונה נצטוו הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית. כמו כן, מונה בתיק זה מומחה מטעם ביהמ"ש למתן חוות דעת במחלוקות שנתגלעו בחוות דעת מומחה הצדדים.